סיפורו של אדם סטיבנס ז"ל

(חזרה לדף 'סיפורי חברים')

אדם נולד וגדל בניו זילנד,  עלה לארץ במסגרת תנועת הבונים דרור והצטרף לקיבוץ קדרים,  לאחר חצי שנה התגייס לגדוד 50, למחלקת הצלפים של הפלוגה המסייעת.

בשנת 1990, לאחר שנתיים בגדוד גויס אדם לשירות קבע בסיירת הנח"ל שם היה חלק מצוות האמל"ח של היחידה. אדם יחד עם הצוות הציב את סיירת הנח"ל בשורה הראשונה של היחידות המיוחדות בצה"ל. תרומתו הייחודית של אדם ליחידה נראית עד היום על ציודם המיוחד של לוחמי היחידה (מומחיותו וייחודו של אדם – חשיבה ייחודית ופיתוח מנשאים וציוד לוחמה ללוחמים בהתאמה אישית).

לאחר שנתיים בקבע השתחרר אדם והקים חברה קטנה בשם 'שממית'לתפירת ציוד טיולים וציוד ללוחמים בהתאמה אישית תוך כדי הקפדה על איכות בלתי מתפשרת. אדם היה איש קשה ובלתי מתפשר לכל אורך חייו.

לאחר מספר שנים התחתן אדם עם ענבל ונולדו להם שני ילדים. שלוש שנים לאחר מכן נהרגה ענבל בתאונת דרכים בגשר אברהם חידו בכניסה לראש פינה. בנם הגדול של אדם וענבל, איתמר, הוא ילד בעל צרכים מיוחדים שהמקרה פער חור גדול בחייו.

אדם, בהיותו בנאדם שהציונות היא נר לרגליו, המשיך במשימת חייו – להיות מענה לאנשי היחידות המיוחדות לציוד מיוחד למשימות מיוחדות. אדם נהג להשאיל ציוד ליחידות למבצעים מיוחדים ללא הגבלת זמן וללא מחיר. בהמשך חייו ותוך כדי העבודה יצא אדם למילואים מדי שנה והקפיד לא לוותר על אף יום מילואים על אף הטרגדיה הגדולה שפקדה את ביתו.

במהלך השנים חלה אדם בסרטן עצמות ולמרות מחלתו הקשה המשיך אדם להקדיש את כל חייו למשפחה ולאנשי מערך המילואים (המהווים חלק בלתי נפרד מחייו וחיי משפחתו עד היום).

בשנת 2010 אדם נפטר כתוצאה ממחלתו. החברות שהיו בקשר עם אדם "מרום דולפין", "קאטה" וקיבוץ סאסא, החליטו לייצר כמה ממוצריו למכרם על מנת לעזור בקיום משפחתו.

טרגדיית משפחת סטיבנס גדולה ממה שאנו ששפר גורלנו, מסוגלים להבין, אנו חבריו של אדם מהסדיר ומהמילואים החלטנו להיות חלק מפרויקט מיוחד זה ולשמש למשפחתו של אדם כתובת לעזרה בכל אשר ירצו.

לרכישת תיקים ניתן לפנות לאלון:  alon_g@tzuba.org.il